החלטה
בפני בקשה להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) באשר לפגיעת התובע בתאונת דרכים מיום 23.03.09.
סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 קובע:
"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו."
ההלכה הפסוקה קובעת כי סעיף 6ב לחוק הפיצויים נועד בעיקרו של דבר לפטור את בית המשפט מהליך מתמשך, מסובך ומורכב בקביעת דרגת הנכות של הנפגע (בר"ע 309/86 אררט חברה לביטול בע"מ נ. אזולאי, פד"י מ(4) 690, 701). לתכלית הדיונית מצטרפת גם הנמקה נוספת של צדק מהותי. החלת אותה דרגת נכות, אשר נקבעה על-ידי המל"ל בתביעה שהוכרה על ידו כתאונת עבודה, גם בתביעה שמתבררת בבתי המשפט, עשויה לתרום לאחידות ראייתית ועובדתית. (רע"א 4484/06 רינה מור נ. אישי ישיר חברה לביטוח בע"מ, (לא פורסם, ניתן ביום 19.9.06). עם זאת, סייפת סעיף 6ב, מאפשרת לבעל דין לבקש מבית המשפט להתיר לו הבאת ראיות לסתירת קביעת המל"ל, כפי שמבקשת הנתבעת במקרה דנא.
לבית המשפט נתונה הסמכות להתיר הבאת ראיות כאשר בהחלטת ועדת המל"ל נופל פגם מהותי, דוגמת תרמית או פגיעה בעקרונות הצדק הטבעיים (בר"ע 634/85 אבו עליון עודה נ. "רותם" חברה לביטוח בע"מ פד"י לט (4) 505). החלטה מעין זו תבוא בנסיבות יוצאות דופן וחריגות (בר"ע 721/85 סלע נ' פתייה, פד"י לט(4) 839; רע"א 2808/04 מדינת ישראל נ' מזרחי, תקדין-עליון 2005 (2) 2968), דוגמת התגלותן של עובדות חדשות שלא עמדו בפני הוועדות הרפואיות של המל"ל (רע"א 4045/01 אדרי נגד איתן, דינים עליון סב 768). כך גם מקום בו חל שינוי משמעותי במצב הנפגע מאז נקבעה נכותו על ידי המל"ל ועד לדיון בבית משפט, מקום בו נמצא כי בהחלטת המל"ל קיים חסר משמעותי, כגון העדר התייחסות לשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין המצב הנוכחי של הנפגע.
עוד נקבע כי, תהא נטייה להיעתר לבקשה, מקום בו בפני ועדת המל"ל עמדה חוות דעת רפואית "פרטית מטעם הנפגע" וכן מקום בו בפני ועדת המל"ל לא הונח חומר מהותי, כגון מסמכים באשר למצב בריאותי של הנפגע שקדם לתאונה. (רע"א 4045/01 אלברט אדרי נ. איתן חב' לביטוח בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 18.11.01), רע"א 6812/06 ניקול תייר נ. ויקטור אטיה ואח' (לא פורסם, ניתן ביום 20.2.07), א. ריבלין, תאונת הדרכים- סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית 1999), עמ' 504).
משכך, על בית המשפט לפעול לכך שקביעה על-פי דין, שניתנה מחוץ לכותלי בית המשפט, תשמש גם בבית המשפט באופן שייחסך זמן שיפוטי ותישמר אחידות בין הכרעות שונות הניתנות באשר להיקף הפגיעה, ומנגד, על בית המשפט לפעול באופן שהן הנפגע והן הנתבע על ידו, לא יינזקו מהרצון לייעל את ההליך.
בענייננו, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, בהתחשב בחומר שהונח בפניי ובהלכות דלעיל מצאתי כי יש להיעתר לבקשה.
עיון בחומר הרפואי שצורף לבקשה, מעלה כי יש בנמצא חומר משמעותי, אשר יתכן והיה בו לשנות את קביעת המל"ל שכן החומר שהוצג בבקשת הנתבעת באשר לעבר הרפואי, יש בו תלונות קודמות על מחושים או מגבלות, הנוגעים לעמו"ש צווארי.
ניכר כי אין מדובר בתלונות שגרתיות וחסרות חשיבות שכן הרופאים המטפלים ראו צורך לשלוח את התובע לטיפולים ובדיקות שונות. משכך, מאחר והיה מדובר בפגיעות או תלונות משמעותיות, הדבר בא לידי ביטוי בתיעוד הרפואי וזאת, בין השאר, בדרך של הפניית התובע לבדיקות וטיפולים נוספים, או תיעוד תוצאות צילומים וכיו"ב ואולם על-פי המצויין בדו"ח הועדה, נראה שלא היה בפניה חומר רפואי מהותי, עת קבעה נכות הנוגעת לפגיעה בעמו"ש צווארי.
מאחר ועל-פי דו"ח הועדה אין התייחסות כלשהי למצב רפואי קודם יתכן ונסתר היה מעיני הועדה העבר הרפואי של התובע, ממילא מתקיים חריג לכלל ודין הבקשה להתקבל.
המסקנה היא כי דין הבקשה להתקבל ומשכך תחול ההחלטה מיום 14.11.10 בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה, דר' לטוין. הנתבעת תפקיד את שכר טרחת המומחה עד ליום 1.10.11.
ההוצאות בגין בקשה זו יקבעו עם תום ההליכים בתובענה.
המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ"ז אב תשע"א, 27 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.